יש לי יום יום חג…
את תקופת החגים הבאה עלינו לטובה, מובא בזאת רענון בנושא זכאות עובדים לתשלום עבור ימי חג. צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע עבודה ל-43 שעות, נכנס לתוקפו ביום 01.07.2000 והוחל על כלל העובדים במשק. הצו קובע, בין היתר, את זכאותם של העובדים לתשלום עבור ימי החג (תנאי הזכאות נכונים גם עבור עובדי קבלני כוח אדם, מכוח צו ההרחבה החל על ענף כוח אדם).
ימי החג שצו ההרחבה מונה ושמזכים את העובדים בתשלום הם תשעה: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות.
צו ההרחבה מפריד בין שתי קבוצות של עובדים, עובדים בשכר, קרי, עובדים שעתיים, יומיים ושבועיים, ועובדים במשכורת גלובלית.
באשר לעובדים במשכורת גלובלית קובע צו ההרחבה, כי בחודש בו חל יום החג, יהיו זכאים העובדים לתשלום שכר רגיל, מלא, החל מיומם הראשון במקום העבודה. יחד עם זאת, עובדים במשכורת לא יהיו זכאים לתוספת נפרדת עבור ימי החג.
באשר לעובדים בשכר שעתי, יומי או שבועי קובע צו ההרחבה, כי עובדים שמועסקים לכל הפחות שלושה חודשים במקום העבודה יהיו זכאים לתשלום עבור החגים, ובלבד שלא נעדרו מעבודתם בסמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד. בכל מקרה, עובדים לא יהיו זכאים לתשלום עבור ימי חג החלים ביום השבת ו/או החלים ביום הפנוי, קרי, יום בו לא רגילים הם לעבוד.
בין אם הנך משתייך לקבוצת העובדים במשכורת ובין אם לקבוצת העובדים בשכר, בדוק האם במקום עבודתך חל הסכם קיבוצי, אישי, צו הרחבה או נוהג מיטיבים. קיים הסכם מיטיב, על המעביד להעניק לעובדים את הזכות המיטיבה מבין ההסכמים החלים.